מגבלות או גבולות

אני תוהה לעיתים אם אני אמא ששמה גבולות או מגבלות

השבוע היתה לי שיחה חשובה עם חברה שבמהלכה הגעתי לכמה תובנות חשובות
בעקבות תובנות אלו , ניסיתי קצת לשנות את ההתנהגות שלי
ובאמת נהייה לי יותר קל
פחות עייפתי את עצמי נפשית ומחשבתית

כל פעם שצצה לה מחשבה מדכאת ומנמיכה
או יותר נכון מחשבה מלאת שיפוטיות והלקאה עצמית , סילקתי אותה
בחנתי את הסיטואציה ופעלתי בהתאם

יצא לי להעניש את הגדולה השבו בגלל סיטואציה שמבחינתי זה "הרג ובל יעבור" . שקרים, מניפולציות. לא בבית ספרי .
לקחתי לה את הטלפון ל- 24 שעות.
בלי צעקות, בלי היסטריה, בלי דרמה
בשקט ובאסרטיביות אמרתי לה שההתנהגות הזאת לא מקובלת
היא שיקרה וגרמה לקטנה לשקר ולחפות עליה
הסברתי לה מה הגבול ועבדתי על עצמי לא להתעצבן מהפרצופים שלה
זו עבודה עצמית קשה. מודה .
לשכנע את עצמי שעשיתי כמיטב יכולתי באותו רגע .
להיות שלמה עם עצמי .

הורות זו דרך מלאה עיקולים ופניות , עליות וירידות
צריך להיות קפטן של ספינת פיראטים כדי לנווט את הדבר הזה בחוכמה וביטחה .

יום למחרת היה לי שקט , הגדולה נוטה להתקשר המון ופתאום אין חפירות וזה היה טוב לי .

אני קוראת  עכשו את ארבעת ההסכמות
אני אכתוב על זה בהרחבה בפוסט אחר.