שתביני מה זה "די"
וואו כמה זה קשה עם הראשון/ ראשונה. הכל לומדים מחדש,אין דרך ברורה , כל יום זה מסע אל הלא נודע אתמול הגדולה היתה קצת באופסייד. גם בבית הספר קיבלה בלק-אאוט במבחן וחזרה נסערת . מצד שני התרגשה מאחד החניכים שלה שמכבד אותה יותר מכולם ואצל ילדה כמוה , הטלטלה בין טוב לרע היא קיצונית ההכלה של החחויות והרגשות, לא תמיד פשוטה ובערב אחרי עבודה, אירוח, ארוחות ערב מפנקת שבא הציקה לאחותה והוקמה מהשולחן להפסקה ורגיעה, החבל נמתח קצת יותר מדי מגיעה השעה ביום שמבחינתי נגמרו שירותי ההורות . כאילו איזה כפתור נכבה ואני לא יכולה יותר להכיל אף אחד בסביבה. רוצה לשבת בשקט , שלא יפנו אליי, שלא ידברו איתי זה החלק שהמוח על 10% סוללה. זה החלק שבו הווליום של הטלויזיה בלתי נסבל כל תזוזה לידי הופכת למושכת תשומת לב ומעייפת כל נוכחות לידי , מכבידה עליי כשהיו קטנות, היתה שעת שינה ועם כל הבעיות מסביב, בסוף הן היו נרדמות ואז היה לנו קצת שקט, אבל בגיל כמעט 15 , בלתי אפשרי להשכיב אותן לישון בשעה 20:00 ולהשאר רגע אחד לבד. ואז אומרים לה "די" והיא לא מגיבה, לא מתייחסת ושוב "די" ושוב ושוב ...