רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית גבולות

שתביני מה זה "די"

וואו כמה זה קשה עם הראשון/ ראשונה. הכל לומדים מחדש,אין דרך ברורה , כל יום זה מסע אל הלא נודע אתמול הגדולה היתה קצת באופסייד. גם בבית הספר קיבלה בלק-אאוט במבחן וחזרה נסערת . מצד שני התרגשה מאחד החניכים שלה שמכבד אותה יותר מכולם ואצל ילדה כמוה , הטלטלה בין טוב לרע היא קיצונית ההכלה של החחויות והרגשות, לא תמיד פשוטה ובערב אחרי עבודה, אירוח, ארוחות ערב מפנקת שבא הציקה לאחותה והוקמה מהשולחן להפסקה  ורגיעה, החבל נמתח קצת יותר מדי מגיעה השעה ביום שמבחינתי נגמרו שירותי ההורות . כאילו איזה כפתור נכבה ואני לא יכולה יותר להכיל אף אחד בסביבה. רוצה לשבת בשקט , שלא יפנו אליי, שלא ידברו איתי זה החלק שהמוח על 10% סוללה. זה החלק שבו הווליום של הטלויזיה בלתי נסבל כל תזוזה לידי הופכת למושכת תשומת לב ומעייפת כל נוכחות לידי , מכבידה עליי כשהיו קטנות, היתה שעת שינה ועם כל הבעיות מסביב, בסוף הן היו נרדמות ואז היה לנו קצת שקט, אבל בגיל כמעט 15 , בלתי אפשרי להשכיב אותן לישון בשעה 20:00 ולהשאר רגע אחד לבד. ואז אומרים לה "די" והיא לא מגיבה, לא מתייחסת ושוב "די" ושוב ושוב ...

מגבלות או גבולות

אני תוהה לעיתים אם אני אמא ששמה גבולות או מגבלות השבוע היתה לי שיחה חשובה עם חברה שבמהלכה הגעתי לכמה תובנות חשובות בעקבות תובנות אלו , ניסיתי קצת לשנות את ההתנהגות שלי ובאמת נהייה לי יותר קל פחות עייפתי את עצמי נפשית ומחשבתית כל פעם שצצה לה מחשבה מדכאת ומנמיכה או יותר נכון מחשבה מלאת שיפוטיות והלקאה עצמית , סילקתי אותה בחנתי את הסיטואציה ופעלתי בהתאם יצא לי להעניש את הגדולה השבו בגלל סיטואציה שמבחינתי זה "הרג ובל יעבור" . שקרים, מניפולציות. לא בבית ספרי . לקחתי לה את הטלפון ל- 24 שעות. בלי צעקות, בלי היסטריה, בלי דרמה בשקט ובאסרטיביות אמרתי לה שההתנהגות הזאת לא מקובלת היא שיקרה וגרמה לקטנה לשקר ולחפות עליה הסברתי לה מה הגבול ועבדתי על עצמי לא להתעצבן מהפרצופים שלה זו עבודה עצמית קשה. מודה . לשכנע את עצמי שעשיתי כמיטב יכולתי באותו רגע . להיות שלמה עם עצמי . הורות זו דרך מלאה עיקולים ופניות , עליות וירידות צריך להיות קפטן של ספינת פיראטים כדי לנווט את הדבר הזה בחוכמה וביטחה . יום למחרת היה לי שקט , הגדולה נוטה להתקשר המון ופתאום אין חפירות וזה היה טוב ל...