אני ? טייץ?

אפריל 2014
 3 חודשים לניתוח.

כיון שהמידות שלי משתנות בקצב מסחרר ולמרות שקיבלתי והעברתי המון בגדים בין חברות,

עדיין המכנס הכי נוח ללבוש כרגע זה פשוט מכנס טייץ.אני לא עובדת אז כרגע חשוב לי ללבוש מה שנוח .

בתור בחורה שמנה במשקל של 112 ק"ג , לא ממש פשוט למצוא מכנס  טייץ במידה XXXXXXXL....

וביננו - זה גם לא ממש יפה .

אני גם לא מאלה שאוהבות ללכת עם טוניקות עד הירכיים או הברכיים

גם ככה אני מטר ואפונה ועוד ללבוש טוניקה? -עוד יחפשו אותי במדור לחיפוש קרובים.

אבל כשאין ברירה אז אין ברירה.

לאחר פרידה מ- 20ק"ג  בערך נכנסתי לאחד ממחסני ההלבשה הגדולים בעיר
ורכשתי 3 מכנסי טייץ במידה הכי גדולה.

באתי הביתה ומדדתי (נראה לכם שאני אמדוד שם? בחיים לא!) ונוכחתי לדעת שהם קצת לוחצים בבטן.

אחרי שבועיים ניסיתי אותם שוב וכאילו שהם נתפרו למידתי או שאני פשוט ירדתי מספיק כדי להיות במידתם.

מכנסי טייץ וחולצת טריקו באורך נורמלי (עד האגן), נעלי אצבע (שזה פוסט בפני עצמו) וחיוך על השפתיים.

כן , אני , עם טייץ וטריקו , מסתובבת ברחוב בלי שום בושה .

וזה לא שאני כבר בגזרה של דוגמנית.ב טח גם לא אגיע לידי כך,אבל מרגישה עם הגוף שלי מספיק בנוח להתלבש כך ולצאת לרחוב

בלי לבדוק את עצמי 10 פעמים במראה מה רואים לי פה או שם .

בלי בושה , בלי להתחבא.

להרגיש בנוח עם הגוף שלי בבגדים שאני אוהבת.

בלי צורך למשוך את החולצה או להביט מטה ולהתבעס מהגלגלים בבטן.

אני לא סוגדת למודל היופי המושלם שמי בכלל החליט מהו.

הגוף שלי שבע קרבות. הרזייה ,השמנה, לידות בקיסרי , עור קצת מדלדל.

יש לנו עוד דרך ארוכה ביחד והפעם הבטחתי לטפל בגוף הזה כראוי.

אולי בהמשך נקנה טייצים נוספים במידות קטנות יותר , אולי נעיז בהמשך ללבוש גם טייצים קצרים יותר 

בינתיים רשמתי הישג נוסף לניתוח ולי.