ניתוח שרוול-על פרגון, חוסר פרגון והחלטה אחת אמיצה

עם קבלת הפקס מהגברת הנחמדה מהפוסט הקודם , כל הסניף שלי כבר יודע שכבר יש תאריך.

המנהלת  הישירה שלי פותחת את  היומן וקובעת לי שבועיים חופש תוך פרגון מכל הלב

ומרגיעה אותי שאם אצטרך יותר, אין שום בעיה .

שמחה וששון בסניף- כולם דואגים, שואלים, מחזקים , סקרנים והמצב הרוח שלי רק עולה למרות החששות.

מנהל הסניף שלי מודיעה למנכלית שאני זקוקה לחופש בסוף ינואר בגלל ניתוח

וההיא? מתפוצצת!!

בשום אופן לא מאפשרת חופשים עד סוף מרץ

המנהלת הישירה מסבירה לה שזה ניתוח , אבל את המנכלית זה לא מעניין - אין חופשים וזהו.

אני שומעת על כל זה וכותבת מייל למנכלית.
מסבירה לה שאם לא עכשו, אני אאלץ להמתין שנה לניתוח וזה חשוב לי מאוד
ידעתי שעוד שנה , טיפת האומץ שעוד יש לי תתנדף.

אני מקבלת מייל חזרה שזה אינו פיקוח נפש ואין אישור לחופש ואין אישור לעבוד מהבית (כאילו שביקשתי דבר כזה...) ואם צריך שאחכה גם שנה.

אני בשוק מהמייל ומחוסר הרגישות.

אני לא עובדת חדשה. אני ותיקה כאן מאוד, עובדת טובה ונאמנה לחברה ופעם ראשונה שנתקלת בקיר אטום שכזה.

החלטתי לא לוותר ולבקש לשוחח איתה

היא לא הסכימה תחילה, רק לאחר שכנוע של הסמנכלית שאולי יש איזו בעיה רפואית או נפשית, היא נאותה לאפשר לי להגיע לחדרה.

השיחה היתה מאוד קשה.

היא כעסה עליי על שלא שמרתי על נהלי החברה . (לא שאי פעם חתמתי על איזה חוזה שם ) , שיש לחץ בזמן הזה ומבחינתה הניתוח הזה הוא פינוק.
שהיא לא תוכל לאפשר לכל מי שתרצה לעשות הרמת חזה או ניתוח קוסמטי אחר , לעבור אותו בתקופה הזו של השנה. מבחינתה זה לא פיקוח נפש, היא אמרה.

התעקשתי להסביר בנועם ובסבלנות שזה חשוב לי יותר מהכל,שעבורי זה כן פיקוח נפש , זה כן בריאותי ונפשי . שאני מודעת שזו תקופה לחוצה בשנה ולכן השתדלתי לבחור את התאריך הרחוק יותר,   שכבר חצי שנה אני בבדיקות ובתהליך כולו.

שאני מנותחת במסגרת רפואה ציבורית ולא פרטית  ולכן לא יכולה לבחור להתנתח מתי שבא לי .
היא התעקשה שאתקשר ואדחה את הניתוח .

הסברתי לה שיש לי גיבוי מהסניף עצמו (והיא העירה על כך הערה מאוד לא יפה לגבי ההתנהלות של מנהלת הסניף שלי.)

לבסוף כשהבינה שאני יותר עקשנית ממנה  , הסתובבה אל המחשב שלה ובהינף יד אמרה לי

"טוב, מה את רוצה? שאני אאשר לך? אז בסדר לכי תעשי!"

נעלבתי מאוד מהתגובה המנפנפת הזאת.

אני לא זקוקה לה כדי להלחם על הבריאות שלי

ומה זה ענינה בכלל? המנהלת הישירה אישרה את זה !! היא זו "שתסבול" מההעדרותי  שבועיים?!!
 אז מה אני צריכה להתחנן לאישור אצל המנכלית?

מתי בכלל דיברה איתי יותר משלום-שלום? עכשו את מתענינת בבריאות שלי?

חזרתי למחלקה שלי בוכה , המנהלת הישירה שלי היתה בשוק. היא רצתה ללכת לדבר איתה והסמנכלית  אמר לה שלא כדאי כרגע ושהיא מאוד עצבנית. היא עצבנית....

הבנתי שאין לי מה לעשות כאן יותר.

הבנתי שאם אלך לניתוח ,אין לי לאן להתקדם כאן כי זה תמיד יהיה שם , או שהיא בכלל תפטר אותי כשאחזור .

וגם אם לא אעבור את הניתוח , אין לי שום אפשרות קידום כאן , כי היא לא מעריכה אותי באמת.
אני לא היחידה שביקשתי לצאת לחופש בריאותי בזמן הזה, רבות לפני יצאו לטיולים או לכל מיני חופשים אחרים והיא אישרה בלי להניד עפעף
רק הדגיש לי יותר את העובדה שמעולם לא העריכה אותי
זה חיבר לי את כל השנתיים האחרונות שבהם עבדתי בפרויקטים אצל לקוחות גדולים , החזרתי לקוחות שרצו לעזוב , הדרכתי עד לשעות המאוחרות והכנסתי לחברה המון כסף ולא שמעתי ולו מילת הערכה אחת.

וזה כל כך מרגיז, כי כל דבר שהנחיתו עליי , עשיתי הכל בלי להתווכח גם אם לא תמיד זה היה מתאים .

הבנתי שזו לא סתם קפריזה (היא ידועה כקריזיונרית) , זה ממש אישי נגדי.

הדגישה כל הזמן שהניתוח הזה בעיניה הוא פינוק ולא יותר והיא לא מוכנה לאשר את החופש הזה ושמצידה אני אתקשר למחלקה ואבקש לדחות אותו לחודש מרץ.

איזה חוסר רגישות, איזה חוסר אמפטיה. את בכלל יודעת מה עובר עליי כבחורה שמנה?? את בכלל מבינה מה זה להתנהל בגוף ששוקל 115 ק"ג?

ובסך הכל מדובר בשבועיים חופש !!!! מה ההתנגדות הזו??

לאחר סופ"ש של מחשבות והתבודדות

החלטתי.

אחרי יותר מ- 14 שנים של עבודה בחברה -

אני עוזבת.