ניתוח שרוול-הכנות אחרונות, מותר כבר לחלום?

שוב אני מוצאת את עצמי בדרכי לקופת החולים לביצוע בדיקות דם . הייתי צריכה גם לעבור בדיקת א.ק.ג. והיתה שם אחות כזאת אנטיפטית שכמעט  ולא עשתה לי את הבדיקה

עד שהודעתי לה שאני  בצום ולא מתכוונת לחכות עוד שעתיים!

היום נסעתי עד לבי"ח לפגישה עם המרדים. בסוף התברר שזה בכלל מחר
והפקידה הטעתה אותי ביום. 
איזה בעסה,עד שמצאתי חניה ....

אבל לפחות משהו טוב יצא מזה. נסעתי ישר לצומת ביל"ו ושרפתי  שעתיים בטיולים ורכישות.

בכלל ,בשבוע הזה אני יוצאת כל יום מהבית. נהנית מהשמש

זה מסיח את דעתי מהניתוח עצמו כי אני מאוד מתרגשת. חוששת ממה שיקרה אחרי.

שינוי כל הרגלי האכילה

זה ממש כמו לעשות RESTART  לקיבה.

מצד שני חברות שלי והבת שלי נרשמו לקבוצת תמיכה של הרזייה והן יורדות יפה במשקל

אז למה אני צריכה ניתוח?

אמממ.... זה קצת גורם לי אי נוחות

כאילו שאני לוקחת כאן איזה קיצור דרך .

העובדה היא שמחודש יולי אני במגמת ירידה וכבר ירדתי כמעט 4 ק"ג.

4 ק"ג  ביותר מחצי שנה....

הבעיה היא שאני צריכה להוריד 40 !

ואין לי סבלנות  להצלחות של 200 גרם או חצי קילו בשבוע. זה שובר אותי מהר מאוד.

אני רוצה לראות תוצאות משמעותיות וזה מה שהניתוח נותן. לפחות בהתחלה.

אני משווה את זה לסוג של איזו "בעיטת פתיחה" שמעיפה אותך קדימה קדימה
ואז אתה כל כך רחוק מהמקום שהתחלת בו

שאפשר להסתכל רק קדימה.

לחזור לרקוד, איזו התגשמות חלום עבורי  זה יהיה לחזור לרקוד.

לא הפסקתי לרקוד בגלל שאני מתביישת שאני שמנה,כי אני לא מתביישת.אני רוקדת בכל מקום ולא משנה איזו מוזיקה מנגנים, 

אני פשוט לא מצליחה להחזיק מעמד יותר מרבע שעה .....

הדופק עולה,מרגישה את הכבדות בנשימה, הבטן כואבת  ובמקום להנות באיזה ארוע ,
אני מבלה אותו בשירותים.

אז זה החלום הכי גדול שלי .

לא הביקיני  ולא הסקיני.

הריקוד.

לעצום עיניים כאילו אין אף אחד מסביב ולא לפחד שהתחת שלי יעיף מישהו מהמקום

לרקוד, כאילו אין אף אחד מסביב.

התמונה הזו של רקדנית הפלנקו מזכירה לי את אחת האהבות הגדולות שלי
לזמן קצר אפילו הגשמתי את החלום ולמדתי קצת פלמנקו
אולי עוד אוכל לחזור לזה .
אני מקווה.